Vayedaber

Baba Batra

Daf 7b

משנה: חֶזְקַת הַבָּתִּים בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת וְשׁוֹבָכוֹת בֵּית הַבַּדִּין בֵּית הַשְּׁלָחִין וְהָעֲבָדִים וְכָל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה פֵירוֹת תָּדִיר חֶזְקָתָן שָׁלֹשׁ שָׁנִים מִיּוֹם לְיוֹם. שְׂדֵה הַבַּעַל חֶזְקָתָהּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְאֵינָהּ מִיּוֹם לְיוֹם.

Traduction

Il y a présomption de possession pour les maisons, les puits, les fossés, les cavernes, les bains, les colombiers, les pressoirs, les champs arrosé par des sources, les esclaves, et tout ce qui produit des fruits constamment (51)V. J., (Qidushin 1, 3).; la présomption de tous ces objets est de 3 ans accomplis du jour au jour. La possession d’un champ arrosé par la pluie (52)Il ne donne de fruits, selon Rashi, qu'un fois l'an. est également de 3 ans, mais non pas de trois années entières.

Pnei Moshe non traduit

מתני' חזקת הבתים. כל הני דחשיב במתני' דבר שעושין פירות תדיר הן ובית השלחין מתוך שמעין בתוכו שמשקין אותו ממנו תמיד עושה פירות תדיר וכל אלו חזקתן שלשה שנים שאם יש לו עדים שהחזיק בהן אע''פ שאבד שטרו נאמן לומר שהם לקוחין בידו ולא אמרי' ליה אייתי שטרא שמכרו לך דעד תלת שנין מזדהר אינש בשטרי טפי לא מזדהר ואמרי' ליה להתובע אם איתא דלא זבנתיה הוה לך למחות בפני שני' ולומר להם תדעו דפלניא אכיל ארעאי בגזלנותא והיה הדבר מגיעו לאזניו דחברך חברא אית ליה והיה נזהר בשטרו ומדלא מחית את הוא דאפסדת וחזקת ג' שנים של אלו מיום אל יום:

והעבדים. ואע''ג דקי''ל הגודרות והוא מלשון גדרות צאן והה''ד לכל בעלי חיים אין להם חזקה היינו דאין להן חזקה לאלתר שאם היו של אדם אחד ונכנסו לבית אדם אחר אין זה יכול לטעון לקוחים הם בידי שכן דרכן ללכת מבית אל בית אבל אם החזיק בהן שלשה שנים הויא חזקה:

שדה הבעל. המסתפקת למי גשמים ואינה עושה פירות אלא פעם אחת בשנה חזקתה שלש שנים ואינה צריכה מיום אל יום:

הלכה: אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ כול'. אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים כול'. 7b רִבִּי יוֹנָתָן הֲוָה דָאִין טַבָּאוּת וַהֲוָה תַמָּן חַד רוֹמַיי וַהֲוָה מְגֵירֵיהּ בְּחַקְלָא וּבְבֵיתָא. וַהֲוָה לְרִבִּי יוֹנָתָן חַד אִילָן נָטָה גַו דְּהַהוּא רוֹמַייָה. אֲתַא קוֹמֵי חַד דַּייָן אָכֵן. אֲמַר לוֹן. אָֽזְלוֹן וָתוֹן בְּצַפְרָא. אֲמַר הַהוּא רוֹמַייָה. בְּגִינִי לָא נְפַק דִּינָא. לְמָחָר אֲנָא מְבַטֵּל אילו מדידי וַחֲמִי הֵיאַךְ דִּינָא נְפַק. אִין הֲוָה דָאִין כָּל עַמָּא וְלָא דָאִין נַפְשֵׁיהּ לֵית הוּא בַּר נַשׁ. בְּאַפְתִּי רַמְשָׁא שְׁלַח רִבִּי יוֹנָתָן בָּתָר נַגָּרֵיהּ. אֲמַר. פּוּק קוֹץ מַה דְנָטָה גַו רוֹמַייָה. בְּצַפְרָא קְרַץ בַּעַל דִּינֵיהּ לְגַבֵּיהּ. אֲמֵר לֵיהּ. זִיל קוֹץ מַה דְנָטָה גַו דִּידֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רוֹמַייָה. דִּידָךְ מַה. אֲמַר לֵיהּ. פּוּק חֲמִי יָתֵיהּ כְּמַה דִידִי עֲבִד עֲבַד דִּידָךְ. נְפַק חֲמִיתֵיהּ. אֲמַר. בָּרוּךְ אֱלֹהֲהוֹן דִּיהוּדָאֵי.

Traduction

R. Jonathan était un juge bien apte à ce titre, comme le prouve ce fait: près de lui il y avait un romain qui était son voisin aux champs et à la maison; R. Jonathan avait un arbre qui penchait sur la propriété de ce romain. Un jour, on lui soumet un cas en litige au sujet d’un arbre qui est penché sur le bien du voisin: il dit aux plaideurs de revenir le lendemain pour connaître sa décision. En l’entendant le romain se dit: ''à cause de moi, le rabbi n’a pas voulu énoncer sa sentence (à cause de son arbre); demain, je vais couper les branches de l’arbre qui s’étendent au-dessus de mon bien, et je verrai, d’après sa sentence énoncée, s’il juge tous les plaideurs autrement que lui-même; en ce cas, il ne mérite pas d’être considéré comme homme intègre''. Vers le soir, R. Jonathan fit chercher son ouvrier jardinier, lui donnant l’ordre de couper toute la partie sise au-dessus du bien de son voisin romain. Le lendemain matin, le rabbi reçut le plaideur de la veille et lui dit qu’il doit couper la partie de l’arbre qui penche sur le bien du voisin. -Mais, lui dit le romain, dans quel état est le tien? -Va voir, lui répondit le rabbi, comment mon arbre se comporte à ton égard. Le romain sortit, vit le changement opéré, et s’écria: Béni soit le Dieu des Juifs (qui leur inspire la justice)!

Pnei Moshe non traduit

גמ' ר' יונתן הוה דאין טבאות. הוא היה הדיין שהיה יכול לדון בטוב שהיה מקיים בעצמו התקוששו וקשו קשוט עצמך ואח''כ קשוט אחרים כדמייתי האי עובדא שהיה לו שכן עכו''ם אחד שכינו בבית ובשדה והיה לר' יונתן אילן נוטה לתוך שדהו של הנכרי:

אתא קומי חד דיין אכן. בא לפניו דין אחד כן שהיה אילן של אחד נוטה לתוך שדה חבירו ותבעו לפניו לדין ואמר להן לכו עכשיו ובאו למחר וזה שכינו העכו''ם שמע ואמר בשבילי לא יצא דין הזה ממנו שסבר היה לדחותם מעליו צוה להם שילכו לפי שגם אילן שלו נוטה לתוך שדהו:

למחר אני מבטל אילו מדידי. אני משכים ומבטל וקוצץ אילו הענפים שלו הנוטים לתוך שלי שעכשיו אני רואה שאינו הגון לעשות כן שהרי אלו באים לדין על זה:

וחמי היאך דינא נפק. ואח''כ אראה היאך יצא הדין ממנו ואם יצוה לזה לקצוץ ענפיו הנוטים אז אראה לעיני כל שהוא דן לכל העם ואינו עושה דין לנפשו ואינו נחשב לכלום:

באפתי רמשא. לעתותי ערב שלח רבי יונתן אחר הבעל מלאכה שלו ואמר לו צא ותקוץ את כל הנוטה מאילן שלי לתוך שדהו של העכו''ם:

בצפרא קרץ. בבקר השכים בעל הדין וחזר ובא אצל רבי יונתן וצוה לו לקוץ את הנוטה לתוך חבירו ואמר הנכרי לרבי יונתן ושלך מה הוא ומפני מה אתה מניח ענפי אילן שלך להיות נוטים לתוך שדה שלי ואמר לו צא וראה היאך שלי עושה בשלך ויצא וראה שכבר נקצצו ונתן השבח בריך אלההון דיהודאי שצוה להם על הדין ועל המשפט וזה קיים בעצמו כן:

הלכה: חֶזְקַת הַבָּתִּים בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת כול'. מְנַיִין לַחֲזָקוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שָׁמַעְנוּ מֵהוֹלְכֵי אוּשָׁא מִשּׁוֹר הַמּוּעָד לָֽמְדוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מָאן אִית לֵיהּ שׁוֹר הַמּוּעָד לְג̇ יָמִים. לֹא רִבִּי יוּדָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. לֹא אָֽמְרוּ ג̇ שָׁנִים אֶלָּא כְדֵי שֶׁיְּהֵא בְאִיסְפַּמְיָא וְיַחֲזִיק שָׁנָה וְיֵלְכוּ וְיוֹדִיעוּהוּ שָׁנָה וְיָבוֹא שָׁנָה.

Traduction

D’où sait-on qu’il y a présomption de possession au bout de 3 ans? R. Yohanan répond: nous avons appris par ceux qui se sont rendus à Ousha (54)Voir J. Derenbourg, Essai, etc., p. 388., que l’on déduit cette règle de celle relative au bœuf dangereux (déclaré tel après 3 reprises). R. Yossé dit: cette règle même, de considérer un bœuf comme dangereux après la 3e reprise, émane de R. Juda, qui dit plus loin: ''La loi exige pour la présomption une possession de 3 ans pour le cas où le propriétaire serait en Espagne, Ispania, éloigné de son pays à la distance d’une année de marche; il faut alors que le possesseur possède le champ pendant une année (pour que tous les habitants du pays le sachent), puis une 2e année pour qu’un voyageur arrive dans le pays où se trouve le propriétaire, et lui annonce l’usurpation de son champ, enfin une 3e année pour que le propriétaire puisse revenir faire opposition à cette occupation illégale''.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מנין לחזקות. שהן לשלש שנים:

משור המועד למדו. כמו דשור המועד אחר שלשה נגיחות יצא מחזקת תם ונעשה מועד ובנגיחה רביעות משלם נזק שלם כך לענין חזקה כאן אחר ג' שנים יצא מחזקת המערער לחזקת המחזיק והמערער צריך להביא ראיה:

לא רבי יודה. הא לא אמרי' דשור המועד צריך ג' נגיחות בג' ימים אלא אליבא דרבי יהודה בפרק כיצד הרגל אבל ר''מ ס''ל התם דאפי' בג' נגיחות ביום א' נעשה מועד וא''כ אם אנו למדין חזקה משור המועד ודאי אליבא דרבי יהודה היא ומקשינן זמן חזקה לזמן שור המועד וכל חד לפי הענין השייך לו מה שור המועד לג' ימים אף חזקה לג' שנים דאלו לר''מ אפי' בחדא שתא ליהוי חזקה כדס''ל בשור המועד בחד יומא והשתא קשיא דתנינן תמן במתני' לקמן רבי יהודה אומר לא אמרו ג' שנים וכו' והא עיקר מילתא דחזקה שלש שנים בכל מקום לא אתיא אלא כר' יודא אלא לאו ש''מ דלאו משור המועד הוא דלמדו:

חָדָא אִיתָא אוֹקְרָת תְּאֵנִין לְרִבִּי יוֹנָתָן. אֲמַר לָהּ. בְּבָעוּ מִינָּךְ אִי אַעַלְתִּינוֹן מְיגַלְייָן אַפְקִינוֹן מְיגַלְייָן. וְאִין אַעַלְתִּינוֹן מְיכַסְייָן אַפְקִינוֹן מְיכַסְייָן. דְּלָא יֵימְרוּן בִּרְייָתָא. דֵּינָרִין יְהָבַת לֵיהּ. וְאוֹקְרָה תְאֵינִין.

Traduction

A ce même R. Jonathan une femme (en instance pour un procès) vint offrir des figues: Je t’en prie, lui dit-il, si tu as apporté ces fruits à découvert, remporte-les aussi à découvert (laisse voir que tu les remportes); si tu les as apportés couverts, remporte-les de même en les couvrant, afin que les gens ne puissent pas supposer que tu m’as offert de l’argent et que par contre, je t’ai fait présent de figues (il avait à cœur d’écarter tout soupçon).

Pnei Moshe non traduit

חדא איתא. ומייתי עוד עובדא משבחו של ר' יונתן אשה אחת שהיתה לה איזה דין ומשפט והביאה לו תאינים לכבדו ואמר לה בבקשה ממך תוציאם כמו שהכנסת אותן אם מגולין וראו כל העם שהם תאינים תוציאן מגולין ואם לאו תוציאן כמו שהיו מכוסין שלא יאמרו הבריות דינרין הביאה לו והוא כיבדה בשביל זה בתאינים שלו. ולמדין אנו מהמעשה הזה כמה צריך אדם לצאת ידי הבריות ושלא ליתן מקום לחשוד אותו:

רִבִּי חֲנִינָה אָעִיל לְרִבִּי יוֹנָתָן בְּגִינְתֵיהּ וְאַייכְלֵיהּ תְאֵנִין. מִדִּנְפַק חֲמָא חַד אִילָן דִּבְרַת שׁוּבְעִין חִוְורִין. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה לֹא אוֹכַלְתָּנִי מִן אִילֵּין. אֲמַר לֵיהּ. דְּאִינּוּן לִבְרִי. רִבִּי חֲנִינָה חָשַׁשׁ מִשּׁוּם גֶּזֶל בְּנוֹ.

Traduction

R. Hanina étant allé voir R. Jonathan dans son jardin, le rabbin offrit des figues au visiteur. En partant, R. Hanina vit un arbre portant des figues blanches, dites Bath-Sheba (septenaires, d’une espèce supérieure), et il demanda au maître pourquoi il ne lui avait pas offert de celles-là (écartant toute idée d’avarice)? -C’est que, répondit R. Jonathan, elles sont à mon fils (libre à toi d’en prendre). Pourtant R. Hanina n’en goûta pas, par crainte de commettre un vol à l’égard du fils (absent).

Pnei Moshe non traduit

ואייבליה. והביא לו תאנים לאכול:

מדנפק. כשיצא מן הגינה ראה אילו התאנים הנקראו' בנות שבע הלבנים והן ממין היפה והמשובח וא''ל למה לא האכלתני ממין הזה ובודאי לא מעין רעה עשית זה והשיב לו שהן של בני ואם תרצה תקח לך ור' חנינא חשש משום גזל בנו ולא היה רוצה לקחת אותן ואף שמסתמא היה בנו מתרצה בכך אעפ''כ החמיר על עצמו:

הדרן עלך לא יחפור

רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁהֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן.

Traduction

– R. Yassa dit au nom de R. Yohanan: l’avis de R. Simon dans notre Mishna (au sujet de la crainte de propager l’impureté) sert de règle; et tous le reconnaissent ainsi, ajoute R. Hiya au nom de R. Yohanan.

Baba Batra

Daf 8a

שִׁמְעוֹן בַּר וָוא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. 8a הַמּוֹכֵר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ כֵּיוָן שֶׁמָּסַר לוֹ מַפְתֵּחַ קָנָה. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַמּוֹכֵר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ כֵּיוָן שֶׁצָּבַר לְתוֹכוֹ פֵירוֹת קָנָה. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. וּבִלְבַד פֵּירוֹת שֶׁרְאוּיִין לִיצָּבֵר. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. הַמּוֹכֵר בּוֹר לַחֲבֵירוֹ כֵּיוָן שֶׁמָּסַר לוֹ דְלָיָיו קָנָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ. הַמּוֹכֵר צֹאן לַחֲבֵירוֹ כֵּיוָן שֶׁמָּסַר לוֹ מַשְׁכּוֹכִית קָנָה. מַאי מַשְׁכּוֹכִית. אִית דָּֽמְרִין. חוּטְרָא. וְאִית דָּֽמְרִין. פַּנְדוּרָא. וְאִית דְּאָֽמְרִין. תַּייָשָׁא רַבָּא. רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא. הַמּוֹכֵר קֶבֶר לַחֲבֵירוֹ כֵּיוָן שֶׁקָּבַר מֵת אֶחָד בְּכוּךְ חֲזָקָה לְכָל הַכּוּךְ. קָבַר ג̇ מֵתִים בִּשְׁלֹשָׁה כוּכִין חֲזָקָה לְכָל הַקֶּבֶר.

Traduction

Simon b. Aba dit au nom de R. Yohanan (55)J., (Qidushin 1, 4).: Celui qui vend une maison à son prochain lui en transmet l’acquisition par la remise de la clef. R. Amé dit au nom de R. Yohanan: on acquiert une maison d’autrui dès que l’on y emmagasine des fruits. Toutefois, dit R. Samuel b. Isaac, il faut qu’il s’agisse de fruits qu’il est d’usage d’entasser dans la maison. R. Yohanan dit au nom de R. Yanaï: celui qui vend un puits à son prochain en transmet l’acquisition en livrant le seau qui y est attenant. R. Josué b. Levi dit au nom de Resh Lakish: Celui qui vend du menu bétail à son prochain le lui fait acquérir, en livrant le guide (qui entraîne le troupeau). Qu’entend-on par là? Selon les uns, c’est la houlette (56)Ci-dessus, (Baba Qama 10, 9).; selon d’autres, c’est la clochette, pandoura; selon d’autres enfin, c’est un grand bouc. – Resh Lakish dit au nom de Bar-Qappara: celui qui achète de son prochain un terrain de sépulture l’acquiert, pour une case entière, dès qu’il a enterré un mort dans une case; lorsqu’il a enterré 3 morts dans 3 cases différentes de ce sol, il y a présomption d’acquisition pour tout le terrain.

Pnei Moshe non traduit

המוכר בית לחבירו כיון שמסר לו מפתח. הוה כמאן דאמר ליה לך חזק וקני וקנה. וגרסי' ליה בפ''ק דקידושין הלכה ד' עד ר''ל בשם בר קפרא:

שראוין ליצבר. לתוך הבית:

משכוכית. כדמפרש ואזיל:

אית דאמרין חוטרא. מקל של הרועה והצאן מכירין אותו כשרומז עליהן במקל והולך כל העדר אחריו:

פנדורא. תוף בלשון יוני פנדורא ובקידושין גריס שרקוקיתא זוג המקשקש לפני העדר והולכין אחריו וכן בתוף:

תיישא רבא. תייש גדול וחריף והולך לפני העדר וכולן נמשכין אחריו. ואיתא להאי מילתא בשלהי ב''ק:

המוכר. מקום קבר לחבירו ובו כוכין הרבה:

וַעֲבָדִים. רִבִּי סִימוֹן אַחֲוֵי דְּרִבִּי יְהוּדָה בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רַב. תִּינּוֹק כָּל זְמַן שֶׁמּוּשְׁלָךְ בַּשּׁוּק אָבִיו אוֹ אִמּוֹ מְעִידִין עָלָיו. נֶאֱסַף מִן הַשּׁוּק צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים וְאָבִיו וְאִמּוֹ נַעֲשִׂין לוֹ כִשְׁנֵי עֵדִים. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. וְחָשׁוּד אָדָם לוֹמַר עַל מִי שֶׁאֵינוֹ בְנוֹ שֶׁהוּא בְנוֹ. דִּילְמָא בְנִיכְסֵי הַגֵּר אִתְאֲמָרַת. אָֽמְרוּ לֵיהּ. הֲרֵי כָל רַבּוֹתֵינוֹ בַגּוֹלָה מְעִידִין עָלֵינוּ שֶׁכָּךְ שֶׁמַעְנוּהָ מִפִּי רַב אָדָא בַּר אָבוּהּ. אָמַר רַב חִסְדָּא. הָדָא דְתֵימַר בְּתִינּוֹק שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּיעַ. אֲבָל בְּתִינּוֹק הַמַּרְגִּיעַ הָדָא הִיא דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עֲגָלִים וְסַייָחִים הַמְקַפְּצִין מִמָּקוֹם לְמָקוֹם אֵין לָהֶן חֲזָקָה.

Traduction

Pour les esclaves'', est-il dit ici. R. Simon, frère de R. Juda b. Zabdi (57)J., (Qidushin 4, 2)., dit au nom de Rav (pour l’Assouf): tant qu’un enfant est abandonné dans la rue, il suffit de l’attestation du père ou de la mère (d’un seul) pour affirmer son identité; mais dès qu’il a été recueilli, il faut 2 témoins pour constituer son état civil, admettant comme valable le double témoignage des parents. -Mais, demanda R. Abahou, pourquoi faut-il le double témoignage des 2 parents? Soupçonne-t-on quelqu’un d’attester qu’un tel est son fils, si ce n’est pas? -Un tel soupçon est possible à l’égard d’un enfant de prosélyte, recueilli dans le but d’hériter de ses biens. R. Simon ajouta: Tous nos rabbins de la captivité peuvent aussi attester, et nous l’avons entendu formuler par R. Ada b. Abouha, qu’une fois l’enfant recueilli, il faut le double témoignage. R. Hisda dit: il est vrai qu’avant d’être recueilli l’enfant pourra être reconnu pour sien par un seul des parents, lorsqu’il ne peut pas encore se déplacer seul; mais dès qu’il le peut, cela ne suffit plus. Ainsi a dit R. Yohanan: pour les veaux et ânons qui sautent d’un endroit à l’autre, il n’y a pas présomption de possession (en raison du déplacement, il peut y avoir confusion avec d’autres).

Pnei Moshe non traduit

ועבדים. קתני במתני' דיש להן חזקה ר' סימון וכו' אגב דלקמן מייתי לה וגרסי' להאי סוגיא בעשרה יוחסין הל' ב' והתם נשנית לפי המסקנא דהכא:

כל זמן שמושלך בשוק. אין דין אסופי עליו ואביו או אמו מעידין עליו:

נאסף מן השוק. שם אסופי עליו וצריך שני עדים להעיד עליו שהוא כשר:

ואביו ואמו. אם שניהם מעידין עליו שהוא בנם נעשין לו כשני עדים כשירין ונאמנין:

וחשוד אדם לומר. ר' אבהו אסיפא הוא דפריך מ''ט דאביו לבדו אינו נאמן וכי חשוד אדם לומר על מי שאינו בנו שהוא בנו ואע''פ שהוא נאסף מן השוק מ''מ ליהמניה מטעמא דאין אדם חשוד בזה ומה לו לשקר בכך:

דילמא בניכסי הגר איתאמרת. שמא לא אמרו אלא בגר שאין לו יורשין ובהא הוא דאיכא למימר שאוסף לו אחד מן השוק ולומר עליו בנו הוא כדי שירשנו ולפיכך הוא אינו נאמן לפי שחב לאחרים הוא דנכסי הגר שמת ואין לו יורשין כל הקודם זכה:

א''ל. רבי סימון הרי כל רבותינו בגולה מעידין עלינו וכו' וכך קבלנו שלאחר שנאסף מן השוק אין אביו בלבדו נאמן עליו:

הדא דתימר. דכל זמן שאינו נאסף מן השוק אחד מהן מעיד עליו בתינוק שאינו מרגיע עצמו ואינו יכול עדיין לדדות ממקום למקו':

אבל בתינוק המרגיע. שיכול להרגיע ולהיות רגע כאן ורגע כאן:

הדא היא דאמר רבי יוחנן. בעלי חיים המקפצין שיכולין לקפוץ ממקום למקום אין להם חזקה שיהא המחזיק בהן נאמן לטעון טענת חזקה לאלתר דשמא מעצמן באו לבית וה''נ הואיל והתינוק הזה יכול לדדות הוא חיישינן שמא לא זהו התינוק שהשליכו וממקום אחר בא לכאן ואע''פ שלא נאסף מן השוק צריך שני עדים שיעידו עליו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source